תוכנית להקמת חממות חכמות ומערכות חקלאיות ורטיקליות במודל מימון מבוסס איגוח
מסמך זה מציג תוכנית מקיפה להקמת חממות חכמות ומערכות חקלאיות ורטיקליות בישראל, המבוססת על מודל מימון חדשני של איגוח. התוכנית מתמודדת עם האתגרים העכשוויים של החקלאות הישראלית תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות, קיימות סביבתית ופתרונות פיננסיים יצירתיים שיתמכו בחקלאים ויספקו הזדמנויות השקעה למשקיעים.
החקלאות בישראל ניצבת בפני אתגרים משמעותיים, ביניהם מחסור במים, שינויי אקלים, מחסור בקרקע חקלאית זמינה ועלויות גבוהות של תשומות. פתרונות החקלאות החכמה והוורטיקלית מציעים דרך להתמודד עם אתגרים אלו תוך הגדלת היבול ליחידת שטח, חיסכון במשאבים ושיפור איכות התוצרת.
המודל המוצע מתבסס על הקמת מערך חממות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות כגון: מערכות בקרת אקלים אוטומטיות, חיישנים לניטור מדדי הגידול בזמן אמת, מערכות השקיה חסכוניות, ופתרונות אנרגיה מתחדשת. החממות יתוכננו לגידול ורטיקלי המנצל את מרחב הגובה ומאפשר ייצור מזון רב בשטח מצומצם.
מודל המימון המוצע מבוסס על איגוח חוזי השכרה ארוכי טווח לחקלאים. המודל מאפשר גיוס הון ראשוני להקמת החממות באמצעות הנפקת איגרות חוב מגובות בהכנסות עתידיות מהשכרת המתקנים. כך נוצר פתרון פיננסי המאפשר לחקלאים גישה לטכנולוגיות מתקדמות ללא השקעת הון עצמי משמעותית, ובמקביל מציע למשקיעים אפיק השקעה יציב עם תשואה אטרקטיבית.
היתרונות הכלכליים של התוכנית כוללים הגדלת התפוקה החקלאית, חיסכון בתשומות, יצירת מקורות הכנסה נוספים מאנרגיה סולארית, והפחתת הסיכונים הקשורים לשינויי אקלים. היתרונות הסביבתיים כוללים חיסכון במים, הפחתת השימוש בחומרי הדברה, צמצום פליטות גזי חממה, וניצול יעיל יותר של משאבי קרקע.
התוכנית תיושם בשלבים, החל מפיילוטים באזורים נבחרים ועד להרחבה ארצית. שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה, מוסדות מחקר, גופים פיננסיים ויזמים טכנולוגיים יהוו מרכיב מרכזי בהצלחת המיזם ובהטמעתו המוצלחת בענף החקלאות הישראלי.

by Samuel Shay, GTS

אתגרי החקלאות הישראלית
החקלאות הישראלית ניצבת כיום בפני שורה של אתגרים משמעותיים המאיימים על עתידה. ההתחממות הגלובלית משנה באופן דרמטי את תנאי הגידול המסורתיים, כאשר שינויי האקלים מביאים לאירועי מזג אוויר קיצוניים יותר, עונות גידול משתנות וסיכונים חדשים למזיקים ומחלות. בישראל, מדינה שממילא מתמודדת עם אקלים מאתגר, השפעות אלו מורגשות ביתר שאת.
מחסור במים מהווה אתגר קריטי נוסף. למרות הפיתוחים הטכנולוגיים המרשימים של ישראל בתחום המים, החקלאות עדיין צורכת כמויות משמעותיות ממשאב יקר זה. המחסור הגובר במים משפיע ישירות על יכולת הייצור החקלאי והרווחיות של הענף.
במקביל, אנו עדים להתייקרות משמעותית של הקרקעות החקלאיות בישראל. הביקוש לקרקעות לבנייה למגורים ולמסחר יוצר לחץ מתמיד על שטחי החקלאות, מה שמוביל לצמצום הקרקעות הזמינות לחקלאות ולעליית מחירי הקרקע. מציאות זו מקשה במיוחד על חקלאים צעירים להיכנס לענף ועל חקלאים ותיקים לשמור על רווחיות.
1
התחממות גלובלית
שינויי אקלים קיצוניים המשפיעים על תנאי הגידול, אירועי מזג אוויר חריגים והתפתחות מזיקים ומחלות חדשות.
2
מחסור במים
צמצום במקורות מים זמינים לחקלאות והתייקרות של מחירי המים, המשפיעים על יכולת הייצור והרווחיות.
3
התייקרות קרקעות חקלאיות
עלייה במחירי הקרקע וצמצום השטחים הזמינים לחקלאות בשל לחץ הפיתוח העירוני.
4
דרישות סביבתיות
צורך בהקטנת טביעת הפחמן של התוצרת החקלאית והפחתת השימוש בחומרי הדברה ודשנים.
בנוסף לכל אלה, ישנן דרישות גוברות להקטנת טביעת הפחמן של הייצור החקלאי, תוך התמודדות עם ציפיות צרכניות גבוהות לתוצרת איכותית, אורגנית ובת-קיימא. אתגרים אלו יוצרים מציאות מורכבת עבור החקלאים הישראלים, ומחייבים חשיבה מחדש על מודל החקלאות המסורתי.
הצגת הפתרון: חממות חכמות וחקלאות ורטיקלית
מול האתגרים המשמעותיים שתוארו, תוכנית זו מציעה פתרון מקיף ורב-ממדי המשלב טכנולוגיות מתקדמות וחשיבה כלכלית חדשנית. בליבת התוכנית עומד הרעיון של הקמת מערך חממות חכמות ומתקני חקלאות ורטיקלית שימנפו את יתרונותיה הטכנולוגיים של ישראל לטובת חקלאות יעילה, חסכונית ובת-קיימא.
פתרון זה מבוסס על פיתוח חממות מתקדמות המשלבות טכנולוגיות ניהול חכם, אשר יוקמו הן בשטחים חקלאיים מסורתיים והן באזורים עירוניים באמצעות חקלאות ורטיקלית. בנוסף, המערכות יתוכננו לשימוש באנרגיה מתחדשת, בעיקר סולארית, וישלבו מערכות של בינה מלאכותית (AI) לניטור ושליטה מדויקים.
הייחודיות של התוכנית היא במודל המימון החדשני שלה, המבוסס על איגוח של חוזי שכירות לחקלאים. מודל זה יאפשר גיוס הון משמעותי להקמת התשתיות מבלי להטיל עלויות כבדות על החקלאים עצמם. במקביל, תוקם קרן מימון חקלאי שתחזק את קיימות החקלאות ותספק תמיכה פיננסית להרחבת הייצור המקומי.
קיימות סביבתית
המערכות המוצעות יפחיתו משמעותית את צריכת המים, הקרקע והאנרגיה הנדרשת לייצור חקלאי, תוך הקטנת פליטות פחמן וצמצום השימוש בחומרי הדברה.
טכנולוגיה חדשנית
שילוב של בינה מלאכותית, רובוטיקה, ומערכות ניטור מתקדמות יאפשר ניהול מדויק של תנאי הגידול והגדלת היבול ליחידת שטח.
מודל פיננסי חדשני
איגוח חוזי שכירות וקרן מימון ייעודית יאפשרו את המימון של הפרויקט בצורה שתטיב עם החקלאים, המשקיעים והמשק כולו.
ביטחון מזון
הגדלת התוצרת המקומית והפחתת התלות בייבוא יחזקו את חוסנה האסטרטגי של ישראל בתחום המזון.
התוכנית צפויה להוביל לשינוי פרדיגמה בחקלאות הישראלית, ולהציב את ישראל כמובילה עולמית בחקלאות חכמה ובת-קיימא. חשוב לציין כי בנוסף להיבטים הטכנולוגיים והכלכליים, הפרויקט נושא גם ערך חברתי משמעותי בחיזוק הקהילות החקלאיות והובלת תהליכי התחדשות בפריפריה.
פיתוח חממות ורטיקליות בערים ובשטחים חקלאיים
אחד המרכיבים המרכזיים של התוכנית הוא הקמת מערך חממות ורטיקליות משולבות במרחב העירוני ובשטחים חקלאיים, המאפשרות ניצול מיטבי של שטח מוגבל. החזון הוא יצירת מערכת חקלאית דו-ממדית שאינה תלויה רק בהרחבה אופקית של שטחי חקלאות, אלא מנצלת גם את הממד האנכי.
במרחב העירוני, התוכנית כוללת הקמת חממות על גגות מבנים, מגדלי מגורים ומרכזי מסחר. שילוב זה מאפשר גידול מזון בעיר בצמידות לצרכנים, מה שמפחית משמעותית את טביעת הפחמן הקשורה בשינוע מזון ומייצר פתרון של "קילומטר אפס" – מזון שגדל ונצרך באותו אזור. מיקום זה מאפשר גם שילוב של טכנולוגיות השבת מים אפורים מהמבנים לשימוש בחקלאות, ומיחזור פסולת אורגנית מהבניינים ליצירת קומפוסט.
במקביל, התוכנית כוללת פיתוח של חוות ורטיקליות מודולריות לגידול מזון, המורכבות ממכולות מותאמות או מבנים ייעודיים. חוות אלו מתוכננות באופן שאינן דורשות קרקע חקלאית רחבה, ויכולות להיות ממוקמות באזורי תעשייה, שטחים פתוחים שאינם מתאימים לחקלאות מסורתית, ואף באזורים מדבריים. המבנה המודולרי מאפשר הרחבה הדרגתית לפי הצורך והביקוש.
חממות על גגות מבנים
יותקנו על גגות של מבני ציבור, מרכזי מסחר ובנייני משרדים, תוך ניצול שטחים שאינם בשימוש. החממות ישולבו במערכות הבניין וינצלו משאבים כמו מי גשם, מים אפורים וחום שנפלט מהמבנה.
  • יצירת מעטפת ירוקה תרמית המשפרת את הבידוד של המבנה
  • הפחתת אפקט "אי החום העירוני" באזורים צפופים
  • שילוב אסטטי ופונקציונלי במרחב העירוני
מגדלי גידול במבנים סגורים
מערכות רב-קומתיות בתוך מבנים סגורים המאפשרות שליטה מלאה בתנאי הגידול ללא תלות בעונות השנה או בתנאי מזג האוויר. מערכות אלו יופעלו בתאורת LED ייעודית ויאפשרו גידול אינטנסיבי של ירקות עליים, פירות קטנים ותבלינים.
  • יכולת ייצור של פי 10 עד 15 מכמות היבול ליחידת שטח
  • פעילות רציפה לאורך כל השנה ללא תלות בעונתיות
  • הפחתה של 95% בצריכת המים לעומת חקלאות מסורתית
חממות מודולריות בשטחים פתוחים
יוקמו חממות חכמות מודולריות בשטחים חקלאיים קיימים, המותאמות לאקלים המשתנה ומצוידות במערכות טכנולוגיות מתקדמות. החממות יהיו עמידות בפני פגעי מזג אוויר קיצוניים ויאפשרו גידול מגוון רחב של יבולים.
  • גמישות בהרחבה והתאמה לסוגי גידולים שונים
  • הגנה משופרת מפני פגעי מזג אוויר ומזיקים
  • שילוב מערכות בקרה אוטומטיות המפחיתות את הצורך בכוח אדם
התוכנית מתייחסת גם להיבטים עיצוביים וארכיטקטוניים, כך שהחממות ישתלבו בצורה הרמונית במרחב העירוני ויעניקו ערך אסתטי מוסף למבנים ולסביבתם. שילוב של אלמנטים שקופים ומערכות גינון מתקדמות יהפכו את החממות לא רק למרכזי ייצור מזון אלא גם למוקדי עניין אדריכליים וסביבתיים.
הקמת חממות אקולוגיות עם בקרת אקלים מתקדמת
לב ליבה של התוכנית המוצעת הוא פיתוח חממות אקולוגיות המשלבות טכנולוגיות בקרת אקלים מתקדמות, המותאמות לתנאי האקלים הישראלי המשתנה. חממות אלו מתוכננות להוות מערכת אקולוגית שלמה ומאוזנת, המאפשרת גידול אופטימלי תוך צריכה מינימלית של משאבים.

1

1
מערכות בקרת אקלים חכמות
ניטור ושליטה רציפים בכל פרמטרי הגידול לרבות טמפרטורה, לחות וקרינת אור

2

2
טכנולוגיות גידול ללא אדמה
מערכות הידרופוניות ואירופוניות המפחיתות צריכת מים ודשנים ומגבירות תנובה

3

3
התאמה לתנאי אקלים קיצוניים
מערכות קירור וחימום פסיביות וחומרים חדשניים להתמודדות עם תנאי האקלים הישראלי

4

4
תכנון אקולוגי מעגלי
מיחזור מים, שימוש חוזר בפסולת אורגנית ומערכות סגורות המפחיתות זיהום
במערך החממות ישולבו מערכות שליטה מתקדמות ללחות, טמפרטורה וקרינת אור, המבוססות על רשת חיישנים מתקדמת וטכנולוגיית IoT (אינטרנט של דברים). מערכות אלו יאספו נתונים בזמן אמת על תנאי הגידול ויבצעו התאמות אוטומטיות לשיפור תנאי הגידול. ההתאמה המדויקת של תנאי האקלים בחממה לצרכי הצמח לאורך כל שלבי הגידול מאפשרת הגדלה משמעותית של היבול ושיפור איכותו.
אחד הפיתוחים המשמעותיים בחממות אלו הוא השימוש במערכות הידרופוניות ואירופוניות לגידול ללא אדמה. טכנולוגיות אלו מאפשרות חיסכון דרמטי של עד 90% בצריכת המים לעומת חקלאות מסורתית, תוך התאמה מדויקת של הזנת הצמחים לצרכיהם. התוצאה היא יבולים גדולים יותר באיכות גבוהה יותר, תוך שימוש מופחת במשאבים.
בנוסף, החממות יכללו פיתוח של מערכות קירור והתאמה לאקלים חם באמצעות חומרים חדשניים. שילוב של פתרונות פסיביים, כמו ציפויים מחזירי קרינה, מערכות אוורור טבעיות וחומרי בנייה מבודדים, יחד עם מערכות אקטיביות חכמות, יפחיתו משמעותית את הצורך במיזוג מלאכותי ויקטינו את צריכת האנרגיה של החממות.
היבט חשוב נוסף הוא תכנון החממות כמערכת אקולוגית סגורה, בה נעשה שימוש חוזר במים, ומיחזור של פסולת אורגנית ליצירת דשנים. שילוב של מערכות אקוופוניות, המשלבות גידול דגים וצמחים, יאפשר ניצול יעיל יותר של משאבים וייצור דו-תכליתי. גישה זו מייצרת חממות בעלות טביעת פחמן מינימלית, המייצגות את העקרונות המתקדמים ביותר של כלכלה מעגלית בחקלאות.
ייצור אנרגיה סולארית בחממות לצמצום עלויות תפעול
אחד החידושים המשמעותיים בתוכנית המוצעת הוא שילוב ייצור אנרגיה סולארית כחלק אינטגרלי ממערך החממות החכמות. שילוב זה לא רק מפחית את העלויות התפעוליות של החממות אלא גם הופך אותן למרכזי ייצור אנרגיה מתחדשת המתפקדים כמיקרו-רשתות אנרגיה עצמאיות.
בלב המערכת עומדת ההתקנה של פאנלים סולאריים חכמים על גגות החממות. טכנולוגיה זו מנצלת את העובדה שגגות החממות מהווים שטח רחב החשוף לשמש, ומאפשרת הפקת חשמל עצמאי לתפעול המערכת. בשונה מפאנלים סולאריים רגילים, הפאנלים שישולבו בחממות יהיו חצי-שקופים ומסוננים לאורכי גל ספציפיים, כך שיאפשרו מעבר של האור הנחוץ לצמחים תוך ניצול שאר ספקטרום האור להפקת חשמל.
פאנלים סולאריים חכמים
  • התקנה על פני שטח גגות החממות, המהווים מאות דונמים פוטנציאליים לייצור אנרגיה
  • שימוש בטכנולוגיית פאנלים חצי-שקופים המותאמים לצרכי הגידול
  • הפקת חשמל בהיקף של 700-1000 קוט"ש לדונם חממה בשנה
מערכות אגירת אנרגיה
  • שילוב סוללות ליתיום-יון מתקדמות לאגירת עודפי אנרגיה
  • אספקת חשמל בשעות שיא הצריכה ובזמני עננות וחשכה
  • ניהול עומסים חכם המותאם לצרכי החממה וליכולת הייצור
חיבור לרשת החשמל הארצית
  • מכירת עודפי אנרגיה בתעריפים מועדפים בהתאם לרפורמת האנרגיה הירוקה
  • השתלבות במערך הרשת החכמה הארצית כיצרני אנרגיה מבוזרים
  • תרומה ליציבות רשת החשמל בפריפריה ובאזורים חקלאיים
חידוש מרכזי נוסף הוא שימוש בטכנולוגיות אגירת אנרגיה המאפשרות שימוש יעיל בחשמל המיוצר לאורך כל שעות היממה. מערכות אגירה אלו, המבוססות על סוללות ליתיום-יון מתקדמות או טכנולוגיות אגירה חדשניות אחרות, מאפשרות לחממות לאגור עודפי אנרגיה בשעות השמש ולהשתמש בהם בשעות הלילה או בימים מעוננים. בנוסף, הן מאפשרות לחממות לספק אנרגיה לרשת בשעות שיא הצריכה, כאשר תעריפי החשמל גבוהים במיוחד.
המודל הכלכלי המרכזי של פעילות זו יתבסס על מכירת עודפי אנרגיה חזרה לרשת החשמל הארצית. מודל זה מתבסס על רפורמת האנרגיה המתחדשת שמקדמת הממשלה, המאפשרת למיקרו-יצרני חשמל למכור עודפי אנרגיה בתעריפים מועדפים. ההכנסות ממכירת החשמל יהוו מקור הכנסה משמעותי נוסף לחקלאים, ויסייעו לממן את העלויות השוטפות של הפעלת החממות החכמות.
יתרון משמעותי נוסף הוא שהחממות יוכלו לפעול כמעט באופן אוטונומי מבחינה אנרגטית, מה שיפחית את התלות ברשת החשמל הארצית ויגדיל את החוסן האנרגטי בפריפריה ובאזורים חקלאיים. במקרה של הפסקות חשמל או תקלות ברשת הארצית, החממות יוכלו להמשיך לפעול באופן עצמאי, מה שיבטיח את המשך תהליכי הגידול הרגישים.
שימוש בטכנולוגיות חקלאיות חכמות לניהול יעיל
בעידן החקלאות המודרנית, טכנולוגיות חכמות מהוות מפתח לניהול יעיל ומדויק של תהליכי הגידול. התוכנית המוצעת מעמידה במרכזה מערך של טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות המבוססות על בינה מלאכותית (AI), אינטרנט של דברים (IoT), רובוטיקה וניתוח נתוני עתק (Big Data).
1
בקרת השקיה חכמה
התוכנית תשלב מערכות בינה מלאכותית (AI) לזיהוי כמויות מים מדויקות לגידולים שונים. המערכת תנתח את צרכי כל צמח באופן אינדיבידואלי, תוך התחשבות בשלבי הצמיחה, תנאי הסביבה והתחזית המטאורולוגית. הטכנולוגיה תאפשר חיסכון של 30-40% בצריכת המים לעומת מערכות השקיה קונבנציונליות, תוך שיפור איכות היבולים. המערכת תכלול יכולות למידה מתקדמות, כך שהיא תשתפר באופן מתמיד בהתאם לנתונים הנאספים בשטח.
2
חיישני קרקע ולחות
רשת צפופה של חיישנים תמוקם לאורך כל שטח החממה, לניטור רציף בזמן אמת של פרמטרים כמו לחות הקרקע, טמפרטורה, רמת דשנים, חומציות (pH) ומוליכות חשמלית. החיישנים ישדרו נתונים למערכת המרכזית באמצעות רשת תקשורת אלחוטית ייעודית לחקלאות חכמה. המידע יעובד ויאפשר השקיה מותאמת אישית לכל אזור בחממה, וכן התראות מיידיות על בעיות פוטנציאליות כמו התפתחות מחלות או עקות.
3
ניתוח נתוני לוויין ורחפנים
התוכנית תשלב שימוש בצילומי לוויין ורחפנים מצוידים במצלמות מולטי-ספקטרליות והיפר-ספקטרליות לניטור שטחי הגידול. טכנולוגיה זו תאפשר זיהוי מוקדם של מחלות קרקע, מזיקים ובעיות הזנה עוד לפני שהן גלויות לעין האנושית. מערכות עיבוד תמונה מתקדמות ינתחו את המידע החזותי וימליצו על פעולות מתקנות מדויקות. השימוש בנתונים אלה יאפשר ניהול הדישון בצורה מבוקרת ויעילה והקטנת פסולת חקלאית.
4
מערכות רובוטיות אוטונומיות
במוקד התוכנית עומדות מערכות רובוטיות אוטונומיות לקטיף, שתילה ותחזוקה שיקטינו עלויות כוח אדם באופן משמעותי. רובוטים אלה יהיו מצוידים בזרועות מדויקות ומערכות ראייה ממוחשבת המסוגלות לזהות את רמת הבשלות המדויקת של כל פרי או ירק. המערכות יעבדו 24/7 ללא צורך במנוחה, ויבצעו את הקטיף בצורה עדינה שתמנע פגיעה בתוצרת ותפחית את הפחת. בנוסף, המערכת תאסוף נתונים מדויקים על היבולים, שישמשו לשיפור תהליכי הגידול העתידיים.
בנוסף לטכנולוגיות אלו, התוכנית כוללת הקמת מערכת ניהול מרכזית המשלבת את כל המידע הנאסף ומספקת לחקלאי ממשק משתמש אינטואיטיבי. באמצעות אפליקציה ייעודית, החקלאי יוכל לצפות בנתונים בזמן אמת, לקבל התראות והמלצות, ולשלוט במערכות השונות מכל מקום ובכל זמן. המערכת תספק גם ניתוחים מתקדמים ותחזיות יבול, מה שיסייע בתכנון שיווק והפצה יעילים יותר.
שילוב טכנולוגיות אלו צפוי להוביל להגדלה משמעותית של התפוקה החקלאית ליחידת שטח, תוך הפחתת הצורך בחומרי הדברה וצמצום של עד 40% בעלויות העבודה. יתרה מכך, המערכות החכמות צפויות להפחית משמעותית את טביעת הפחמן של הפעילות החקלאית ולתרום לקיימות ארוכת טווח של הענף.
איגוח חוזי שכירות לחקלאים
בלב המודל הפיננסי החדשני של התוכנית עומד מנגנון איגוח חוזי השכירות לחקלאים. זהו כלי פיננסי מתוחכם שיאפשר לגייס את ההון הנחוץ להקמת החממות החכמות ומערכות החקלאות הורטיקלית, תוך יצירת מסלולי השקעה אטרקטיביים למשקיעים וללא הכבדה פיננסית מיידית על החקלאים.
עיקרון הפעולה של מנגנון האיגוח פשוט בבסיסו: החקלאים יחתמו על חוזי שכירות ארוכי טווח (10-25 שנים) של החממות והמערכות החקלאיות החכמות. חוזים אלה יכללו התחייבות לתשלום דמי שכירות קבועים או צמודי מדד, וכן מנגנון תמלוגים המבוסס על היבול. חוזי השכירות הללו ישמשו כבסיס לאיגוח פיננסי, כך שחברה ייעודית תרכוש את זכויות הגבייה העתידיות ותנפיק ניירות ערך המגובים בהכנסות הצפויות מהחוזים.
מבנה האיגוח
יוקם תאגיד ייעודי (SPV - Special Purpose Vehicle) שירכוש את זכויות הגבייה של חוזי השכירות מהגוף המקים את החממות. התאגיד ינפיק ניירות ערך מגובי נכסים (ABS - Asset-Backed Securities) למשקיעים מוסדיים ופרטיים, כאשר התשלומים השוטפים מהחקלאים יועברו למחזיקי הניירות כריבית וקרן.
ניירות ערך ירוקים
ניירות הערך שיונפקו יוגדרו כ"ניירות ערך ירוקים" (Green Bonds) המיועדים למימון פרויקטים בעלי השפעה סביבתית חיובית. סיווג זה יאפשר לגייס הון ממשקיעים מוסדיים המחויבים להשקעות אחראיות סביבתית וחברתית (ESG), ועשוי להוביל לתנאי מימון מועדפים ולהטבות מס.
מנגנוני ביטחון פיננסיים
המבנה יכלול מספר שכבות הגנה למשקיעים, כגון קרן ביטחון, ביטוחים ייעודיים, וערבויות מדינה חלקיות. ההכנסות יחולקו לשכבות שונות (Tranches) עם רמות סיכון ותשואה שונות, מה שיאפשר להתאים את ההשקעה למגוון סוגי משקיעים.
תמריצים לחקלאים
החקלאים יקבלו תמריצים כלכליים משמעותיים למעבר למודל חקלאות חכמה, כולל סבסוד ראשוני של דמי השכירות, אפשרות לרכישת המערכות בתום תקופת השכירות, והשתתפות ברווחים מעבר לתחזיות הבסיס.
יתרונו הגדול של מודל האיגוח הוא ביכולת שלו לפזר את הסיכון בין משקיעים רבים, ולהפוך נכסים לא נזילים (חוזי שכירות ארוכי טווח) לניירות ערך סחירים. בכך, המודל מאפשר לגייס סכומי הון גדולים בעלויות מימון נמוכות יחסית, וללא צורך בהשקעת הון עצמי גבוהה מצד החקלאים.
מבחינת החקלאים, המודל מציע יתרון משמעותי בכך שהוא מאפשר להם גישה לטכנולוגיות מתקדמות ללא צורך בהשקעת הון ראשונית גדולה. במקום לרכוש את המערכות היקרות, הם שוכרים אותן בתשלומים חודשיים שאמורים להיות נמוכים מהתוספת לרווח שהטכנולוגיות החדשות מייצרות. בנוסף, החוזים יכללו אופציה לרכישת המערכות בתום תקופת השכירות במחיר מופחת.
עבור המשקיעים, המודל מציע אפיק השקעה אטרקטיבי עם תשואה פוטנציאלית טובה הקשורה לענף יציב יחסית (מזון), ועם השפעה סביבתית וחברתית חיובית. היות שמדובר בניירות ערך ירוקים, השקעה זו גם תסייע למשקיעים מוסדיים לעמוד ביעדי ההשקעה האחראית (ESG) שלהם.
הקמת קרן מימון חקלאי
התוכנית כוללת הקמת קרן מימון חקלאי ייעודית שתפעל כזרוע פיננסית תומכת למימון פעילויות בתחום החקלאות החכמה והמקיימת. הקרן תשלים את מודל האיגוח ותאפשר מימון פרויקטים שמחוץ למסגרתו, תמיכה בחקלאים קטנים, ופרויקטים חדשניים.

1

2

3

4

1
יישום טכנולוגיות חדשניות
מימון פרויקטים של חקלאות חכמה מתקדמת
2
הכשרה ופיתוח יכולות
תמיכה בהכשרת חקלאים לטכנולוגיות חדשות
3
מחקר ופיתוח
השקעה במו"פ חקלאי בשיתוף מוסדות אקדמיים
4
מימון ותמיכה בחקלאים
הענקת הלוואות, מענקים וערבויות לפרויקטים חקלאיים
הקרן תפעל במודל דו-שכבתי: שכבה להשקעות בסיכון נמוך עם תשואה יציבה, ושכבה להשקעות בסיכון גבוה עם פוטנציאל תשואה גבוה. מבנה זה ימשוך מגוון משקיעים, מקרנות פנסיה ועד קרנות הון סיכון.
מקורות המימון יכללו השקעות פרטיות, קרנות פנסיה, תמיכה ממשלתית והחזרים מפרויקטים קיימים.
הקרן תציע מגוון מסלולי מימון, כולל:
מענקים לחדשנות
מענקים לפרויקטים חדשניים בתחום החקלאות החכמה, בדגש על פתרונות המותאמים לאתגרי החקלאות הישראלית. המענקים יכסו עד 50% מעלות הפרויקט בכפוף להוכחת היתכנות ותוכנית עסקית.
הלוואות מסובסדות
הלוואות בריבית נמוכה ובתנאי החזר נוחים לאימוץ טכנולוגיות חקלאות חכמה. ההלוואות יגובו בחלקן בערבויות מדינה, עם תקופות החזר המותאמות למחזורי הפרויקטים החקלאיים.
השקעות הון
השקעות ישירות בחברות חקלאיות מבטיחות, בעיקר בסטארטאפים המפתחים טכנולוגיות חדשניות. ההשקעות יכולות להיות בצורת הון מניות, הלוואות המירות או מכשירים פיננסיים היברידיים.
מימון פרויקטים
מימון פרויקטים גדולים כגון חוות ורטיקליות או מרכזי מו"פ, באמצעות הלוואות ארוכות טווח, מימון ביניים, או שותפויות במיזמים משותפים לפרויקטים בהיקף של מיליוני שקלים.
בנוסף למימון, הקרן תספק ליווי מקצועי וייעוץ עסקי, ותפעל בשיתוף עם מכוני מחקר, אוניברסיטאות ומרכזי חדשנות כגשר בין העולם האקדמי לחקלאים בשטח.
שיתוף פעולה עם מוסדות ציבוריים וגופי השקעה
הצלחת הפרויקט תלויה במידה רבה ביצירת מערכת שיתופי פעולה נרחבת ואפקטיבית עם מגוון גופים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים. שיתופי פעולה אלו יעניקו לפרויקט את התשתית המוסדית, המקצועית והפיננסית הנדרשת ליישום מוצלח, ויסייעו בהסרת חסמים רגולטוריים ותפעוליים.
שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה
התוכנית תפעל בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החקלאות, משרד האנרגיה ורשות החדשנות, שיספקו תמיכה רגולטורית, מקצועית ותקציבית. שיתוף פעולה זה יכלול הקמת ועדת היגוי בין-משרדית, יצירת מסלולי תמיכה ייעודיים והתאמת רגולציה לעידוד חקלאות חכמה.
גיוס השקעות מקרנות סיכון בינלאומיות
הפרויקט יפעל לגיוס השקעות מקרנות סיכון בינלאומיות המתמחות ב-AgriTech. לצורך כך, יוקם מערך שיווק ייעודי שיציג את הפרויקט בפורומים בינלאומיים, ויארגן סיורים לחשיפת המשקיעים לחקלאות הישראלית המתקדמת ולהזדמנויות ההשקעה.
שותפויות עם ארגונים סביבתיים ופיננסיים
התוכנית תקדם שותפויות אסטרטגיות עם ארגונים סביבתיים וגופים פיננסיים בינלאומיים המתמחים במימון ירוק. שותפויות אלו יאפשרו גישה למקורות מימון נוספים, כמו גם ליווי מקצועי והכרה בינלאומית בהיבטים הסביבתיים של הפרויקט.
בנוסף לשותפויות אלו, התוכנית מתכננת לעבוד בשיתוף פעולה עם המוסדות האקדמיים המובילים בישראל, כגון הפקולטות לחקלאות, הנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטאות השונות. שיתוף פעולה זה יכלול הקמת מרכזי מחקר משותפים, תוכניות מלגות לסטודנטים העוסקים בפיתוח טכנולוגיות חקלאיות, ופרויקטים של חילופי ידע בין האקדמיה לשטח.
היבט חשוב נוסף הוא יצירת שיתופי פעולה עם רשויות מקומיות ואזוריות. אלו יסייעו בהתאמת הפרויקטים לצרכים המקומיים, בהקצאת קרקעות ותשתיות, ובחיבור לקהילות החקלאיות המקומיות. הרשויות המקומיות יוכלו גם ליהנות מהפרויקט באמצעות תוכניות חינוכיות, יצירת מקומות עבודה ושיפור הביטחון התזונתי המקומי.
בתחום ההשקעות, בנוסף לקרנות ההון סיכון, התוכנית תפעל ליצירת שותפויות עם גופים מוסדיים ישראליים כגון קרנות פנסיה, חברות ביטוח ובנקים. שותפויות אלו יאפשרו גיוס של הון "סבלני" יותר, המתאים להשקעות ארוכות טווח בתחום החקלאי. כמו כן, יושם דגש על יצירת מודלים פיננסיים המשלבים בין סוגי משקיעים שונים, כך שכל אחד יוכל להשקיע בהתאם לפרופיל הסיכון וההחזר המתאים לו.
יתרון משמעותי נוסף של מערך שיתופי הפעולה הוא היכולת לנצל את הידע והניסיון המצטברים בתחומים השונים. למשל, שיתוף פעולה עם רשות החדשנות יביא לפרויקט את הידע והניסיון בניהול תוכניות מו"פ מורכבות, בעוד ששיתוף פעולה עם משרד האנרגיה יסייע בכל הקשור לטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית.
החזר השקעה והכנסות נוספות
מודל ההכנסות של הפרויקט מתבסס על מספר ערוצים מגוונים, המבטיחים רווחיות ויציבות פיננסית לאורך זמן תוך הפחתת סיכונים.
מקור ההכנסה המרכזי יהיה מחוזי שכירות ארוכי טווח (10-25 שנים) עם החקלאים, הכוללים תשלום בסיסי קבוע ומרכיב משתנה המבוסס על היקף היבול. חוזים אלה יבטיחו תזרים מזומנים יציב עם מנגנוני הצמדה להגנה מפני אינפלציה.
הכנסות משמעותיות נוספות יגיעו ממכירת יבולים פרמיום לשוק המקומי ולייצוא, כולל ירקות אורגניים, צמחי מרפא וגידולים ייחודיים בעלי ערך מוסף גבוה. פיתוח מותגים ייחודיים וערוצי הפצה ישירים לצרכן יגדילו את שולי הרווח.
1
מודל ההכנסות מחוזי השכירות
תשלום חודשי הכולל רכיב קבוע (60%) ורכיב משתנה (40%) המבוסס על הצלחת היבול, עם אפשרות למודל "חכירה לרכישה" לאחר תקופה מוגדרת.
2
הכנסות ממכירת תוצרת חקלאית
שיווק תוצרת מגידולים בעלי ערך מוסף גבוה תחת מותגים ייעודיים, הן לשוק המקומי והן לייצוא, עם דגש על שווקים המעריכים תוצרת אורגנית איכותית.
3
הכנסות מאנרגיה סולארית
מכירת עודפי אנרגיה לרשת החשמל הארצית במסגרת הסדרת "מונה נטו פלוס", ניצול אפשרויות ייצוא וירטואלי ותמריצים לאנרגיה ירוקה.
4
הכנסות משירותי מחקר ופיתוח
שירותי מו"פ לחברות אגרוטכנולוגיה וסטארטאפים, כולל שימוש במתקני ניסוי, גישה למערכות ניטור מתקדמות וייעוץ מקצועי.
הפרויקט יפתח גם ערוצי הכנסה נוספים כגון הכשרות מקצועיות, תיירות חקלאית וייעוץ טכנולוגי לפרויקטים דומים בארץ ובעולם.
מודל ההכנסות המגוון מבטיח תשואה פנימית (IRR) צפויה של 12%-15% בתרחיש הבסיס, עם תקופת החזר של 6-8 שנים. הניתוח הכלכלי כולל גם הערכת היבטים סביבתיים וחברתיים, המהווים ערך משמעותי למשקיעים בשוק הנוכחי.
חיזוק ביטחון המזון וחקלאות בת-קיימא
אחת התועלות המשמעותיות ביותר של הפרויקט היא תרומתו המכרעת לחיזוק ביטחון המזון הלאומי ולקידום חקלאות בת-קיימא בישראל. בעידן של שינויי אקלים, אי-יציבות גיאופוליטית וגידול באוכלוסייה, יכולתה של מדינה לספק את צרכי המזון של תושביה מהווה נכס אסטרטגי ראשון במעלה.
הפרויקט יתרום באופן מהותי להפחתת התלות של ישראל בייבוא מזון, שכיום עומד על יותר מ-50% מצריכת המזון הכוללת במדינה. באמצעות הגדלת יכולת הייצור המקומית בכ-25%-30%, יתחזק החוסן הלאומי ותפחת הפגיעות לשיבושים בשרשראות האספקה הגלובליות, כפי שנחווה במשבר הקורונה ובאירועים גיאופוליטיים אחרים.
הפרויקט יתמקד במיוחד בהגדלת ייצור סוגי מזון בעלי חשיבות תזונתית גבוהה, כגון ירקות עליים ופירות טריים, שייצורם המקומי נמצא בירידה בשנים האחרונות. באמצעות טכנולוגיות החקלאות החכמה, ניתן יהיה לגדל מוצרים אלה באופן יעיל גם בקרבת מרכזי האוכלוסייה, תוך הפחתת עלויות ההובלה והאחסון וצמצום אובדן מזון.
50%
הפחתת תלות בייבוא
הקטנת שיעור המזון המיובא ביותר מ-10% באמצעות הגדלת הייצור המקומי
90%
חיסכון במים
הפחתת צריכת המים לעומת חקלאות מסורתית באמצעות מערכות סגורות וממוחזרות
400%
תפוקה מוגברת
הגדלת כמות היבול ליחידת שטח בהשוואה לשיטות גידול מסורתיות
365
ימי גידול
ייצור מזון לאורך כל השנה ללא תלות בעונתיות ובתנאי מזג אוויר
יתרון מרכזי נוסף של התוכנית הוא שיפור היעילות של חקלאות עירונית ושימוש בקרקעות מופחתות. מערכות החקלאות הוורטיקלית המוצעות מאפשרות לייצר פי 10-15 מזון ליחידת שטח בהשוואה לחקלאות מסורתית. בכך, הפרויקט מהווה פתרון אידיאלי למדינה קטנה וצפופה כמו ישראל, שבה הלחץ על שימושי קרקע הולך וגובר והקרקע החקלאית הולכת ומתמעטת.
היבט חשוב נוסף הוא האיכות והבטיחות של המזון המיוצר. בחממות חכמות וסביבות גידול מבוקרות, ניתן להפחית משמעותית את השימוש בחומרי הדברה ולנטר באופן רציף את איכות המזון המיוצר. כך, הפרויקט לא רק מגדיל את כמות המזון המיוצר, אלא גם מבטיח שזה יהיה מזון בריא יותר ובטוח יותר לצריכה.
בהיבט של קיימות, הפרויקט יקדם מודלים של כלכלה מעגלית בחקלאות. מערכות מיחזור המים, שימוש חוזר בפסולת אורגנית וייצור אנרגיה מתחדשת יהפכו את החקלאות המודרנית לא רק לצרכנית של משאבים, אלא גם ליצרנית וממחזרת שלהם. גישה זו משתלבת היטב עם יעדי הפיתוח בר-הקיימא של האו"ם ועם מדיניות ישראל להפחתת פליטות גזי חממה ולמעבר לכלכלה דלת פחמן.
הפחתת ההשפעה הסביבתית ושיפור קיימות
בנוסף לתרומה המשמעותית לביטחון המזון ולכלכלה החקלאית, הפרויקט המוצע צפוי להוביל להפחתה ניכרת בהשפעה הסביבתית של ענף החקלאות בישראל. זאת, באמצעות שורה של חידושים טכנולוגיים וגישות מתקדמות המטמיעות עקרונות של קיימות וכלכלה מעגלית.

1

2

3

4

1
הפחתת פליטות פחמן
מעבר למערכות אנרגיה מתחדשת והפחתת שינוע מזון
2
התייעלות בצריכת מים
מערכות הידרופוניות וממוחזרות המצמצמות אובדן מים
3
צמצום שימוש בחומרי הדברה
בקרה ביולוגית ומערכות גידול סגורות המפחיתות הצורך בריסוס
4
ניהול קרקע בר-קיימא
הפחתת הצורך בקרקע חקלאית ושיקום קרקעות פגועות
הקטנת פליטות גזי חממה מהווה יעד מרכזי של הפרויקט. באמצעות שימוש באנרגיה סולארית ומחזור מים, צפויות המערכות החקלאיות להפחית את טביעת הפחמן שלהן בכ-60%-70% בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית. הפחתה זו נובעת משילוב של גורמים: צמצום השימוש בדלקים פוסיליים להפעלת ציוד חקלאי, הפחתת הצורך בשינוע מזון למרחקים ארוכים (בזכות מיקום החקלאות בקרבת צרכנים), וצמצום הצורך בקירור ואחסון ממושך.
בנוסף, חקלאות חכמה מבוססת בינה מלאכותית (AI) תקטין בזבוז מים ודשנים בכ-40%. מערכות הניטור המדויקות המשולבות עם אלגוריתמים מתקדמים יזהו את הצרכים המדויקים של כל צמח ויספקו לו את המים והחומרים המזינים בכמות המדויקת הנדרשת - לא פחות ולא יותר. כך, לא רק שתפחת צריכת המשאבים, אלא גם יצטמצם זיהום מקורות מים כתוצאה מדליפת דשנים.
היבט סביבתי חשוב נוסף הוא הצמצום הדרמטי בשימוש בחומרי הדברה. המערכות הסגורות של החממות והחוות הוורטיקליות מפחיתות את החשיפה למזיקים ומחלות, ומאפשרות יישום של שיטות הדברה ביולוגיות וממוקדות במקום ריסוסים כימיים נרחבים. כך, לא רק שתפחת ההשפעה הסביבתית השלילית, אלא גם יגדל הביטחון התזונתי באמצעות הפחתת שאריות חומרי הדברה במזון.
המערכות המוצעות יתוכננו על פי עקרונות הכלכלה המעגלית, כך שפסולת של תהליך אחד תשמש כמשאב לתהליך אחר. לדוגמה, פסולת אורגנית מהחקלאות תעבור טיפול אנאירובי להפקת ביוגז, או תשמש לייצור קומפוסט לדישון הידרופוני. מי עיבוי ממערכות הקירור יאספו ויעברו למערכת ההשקיה, וחום עודף משטחי הגידול יכול לשמש לחימום חממות אחרות או מבנים סמוכים.
יתרה מכך, הפרויקט ישלב טכנולוגיות מתקדמות לניטור וצמצום של פליטות מתאן וחנקן - גזי חממה רבי עוצמה הנפלטים מתהליכי דישון וגידול. מערכות תפיסת וטיפול בגזים אלה יפחיתו משמעותית את השפעתם על האקלים, ובמקרים מסוימים אף יאפשרו הפיכתם למשאבים שימושיים.
המעבר לדפוסי צריכה וייצור בני-קיימא בענף החקלאות לא רק יתרום להגנה על הסביבה, אלא גם יכול להוות מודל לחיקוי עבור תעשיות אחרות, ולבסס את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בפיתוח ויישום של טכנולוגיות ירוקות.
פיתוח כלכלת החקלאות והעלאת הרווחיות
הפרויקט צפוי למהפך בכלכלת החקלאות הישראלית ולהעלאת רווחיות בענף השחוק. המודל פותח אפיקי הכנסה חדשים ויוצר הזדמנויות לחקלאים ולמשקיעים כאחד.
החקלאות בסביבות מבוקרות מגדילה תפוקה פי 15, מאפשרת מחירי פרמיום, וגידול מחוץ לעונה. ייצור אנרגיה סולארית בחממות מפחית עלויות ומספק הכנסה יציבה נוספת שאינה תלויה במזג אוויר או תנודות שוק.
המודל מצמצם תלות בעובדים זרים, מקטין אובדן מזון בשרשרת האספקה, מאריך חיי מדף, ומפחית עלויות שינוע בזכות הקרבה לצרכן.
הגדלת הערך הכלכלי ליחידת שטח
חקלאות ורטיקלית בחממות חכמות מגדילה את הערך הכלכלי מכל דונם פי 10-15 דרך ניצול תלת-ממדי של המרחב ותנובה משופרת.
פיתוח שווקים חדשים וערוצי מכירה ישירים
פיתוח ערוצי מכירה ישירים לצרכנים ולמוסדות דרך פלטפורמות דיגיטליות וחקלאות נתמכת קהילה מגדיל את חלק החקלאי בשרשרת הערך.
צמצום סיכונים וייצוב הכנסות
סביבה מבוקרת מפחיתה סיכוני אקלים, מזיקים ותנודות שוק. גיוון הכנסות מספק יציבות פיננסית נדירה בחקלאות המסורתית.
יצירת נכסים בעלי ערך ארוך טווח
הפרויקט יוצר נכסים ארוכי טווח כמו מערכות טכנולוגיות, מותגים וקניין רוחני המעשירים את ערך המשק החקלאי לאורך זמן.
מבנה התגמול מבטיח שחקלאים ייהנו מחלק הוגן ברווחים עם הגידול בתפוקה, ויוצר תמריצים להשקעת מאמצים בהצלחת הפרויקט לאורך זמן.
תמיכה בפרנסת חקלאים ופיתוח אזורי תעסוקה חדשים
מעבר להיבטים הטכנולוגיים, הסביבתיים והכלכליים, התוכנית נושאת בשורה משמעותית בהיבט החברתי והתעסוקתי. הקמת מערך החממות החכמות והחקלאות הוורטיקלית טומנת בחובה פוטנציאל לא רק לשינוי פני החקלאות, אלא גם לשינוי מבנה התעסוקה במגזר החקלאי ולחיזוק הפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל.
התוכנית צפויה ליצור אלפי מקומות עבודה חדשים בענף החקלאות החכמה. בשונה מהחקלאות המסורתית, שם עיקר העבודה היא פיזית ובשכר נמוך יחסית, החקלאות החכמה דורשת עובדים מיומנים בתחומים מגוונים כמו הנדסה, טכנולוגיה, ניתוח נתונים, ביולוגיה ושיווק. משרות אלו מאופיינות בשכר גבוה יותר ובתנאים טובים יותר, מה שיכול להפוך את ענף החקלאות לאטרקטיבי עבור דור חדש של צעירים ישראלים.
הכשרה טכנולוגית לחקלאים
התוכנית כוללת מערך הכשרה מקיף שיאפשר לחקלאים ותיקים לרכוש את המיומנויות הדרושות לתפעול החממות החכמות. ההכשרות יכללו קורסים בניהול מערכות אוטומציה, ניתוח נתונים, אגרונומיה מתקדמת וניהול עסקי. בנוסף, יוקמו מרכזי תמיכה אזוריים שיספקו ליווי מקצועי שוטף.
פיתוח מרכזי אגרוטק אזוריים
במסגרת התוכנית יוקמו מרכזי אגרוטק אזוריים שישמשו כצמתי ידע, חדשנות ותעסוקה. מרכזים אלו יספקו שירותי תמיכה לחקלאים, יארחו סטארטאפים בתחום החקלאות, וישמשו כמרכזי הדגמה למבקרים מהארץ ומחו"ל. המרכזים ייבנו בעיקר בפריפריה ויהוו עוגן כלכלי ותעסוקתי משמעותי.
משיכת דור חדש לחקלאות
השילוב של טכנולוגיה מתקדמת, תנאי עבודה משופרים ואפשרויות הכנסה מגוונות צפוי למשוך דור חדש של צעירים לענף החקלאות. התוכנית כוללת מסלולי הכשרה ייעודיים לצעירים, מלגות ללימודים רלוונטיים, ותוכניות מנטורינג שיחברו בין חקלאים ותיקים לחדשים.
היבט מרכזי נוסף הוא מתן תמיכה כלכלית לחקלאים קטנים כדי שיוכלו להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות ללא עלויות הון גבוהות. רבים מהחקלאים בישראל הם עסקים משפחתיים קטנים שמתקשים לגייס את ההון הדרוש למעבר לחקלאות טכנולוגית. מודל ההשכרה המוצע והתמיכה המקצועית יאפשרו גם לחקלאים אלה להצטרף למהפכה החקלאית, ובכך ימנעו מצב בו רק התאגידים הגדולים נהנים מפירות החדשנות.
הפרויקט גם שם דגש על פיתוח קהילתי וחיזוק הקשר בין החקלאים לקהילות שסביבם. חלק מהחממות העירוניות ישולבו במערכת החינוך וישמשו כמרכזי למידה וחינוך לאורח חיים בריא. בנוסף, יפותחו מסלולי תיירות חקלאית שיאפשרו למבקרים להתרשם מהטכנולוגיות החדשניות ולהתחבר מחדש למקורות המזון שלהם.
התכנית מציעה גם פתרונות ממוקדים לאתגרים ייחודיים של קבוצות שונות בחברה הישראלית. למשל, יוקצו משאבים ייעודיים להתאמת הטכנולוגיות והתמיכה לחקלאים מהמגזר הערבי והבדואי, לחקלאים חרדים ולאזורים מרוחקים בנגב ובגליל. ההתאמה תכלול פיתוח ממשקי משתמש בשפות שונות, התאמה תרבותית של תכני ההדרכה, והנגשה של מרכזי התמיכה.
בסופו של דבר, התוכנית שואפת ליצור מודל חדש של חקלאות ישראלית – חקלאות שהיא לא רק יעילה יותר מבחינה כלכלית וסביבתית, אלא גם מכלילה יותר מבחינה חברתית. חקלאות שמהווה מקור פרנסה איתן ומכובד, מקדמת פיתוח אזורי ומחברת בין טכנולוגיה, קיימות וקהילה.